אפשרויות השקעה לטווח קצר. קרן כספית, פק”מ, אג”ח, מק”מ
הסיפור שלנו מתחיל בקליפורניה, 1913, למשפחת מילר הצעירה נולדה ילדה בכורה, אוליביה.
ההורים של אוליביה לא אהבו סיכון ורצו לדאוג לעתידה הכלכלי ולהשכלה טובה ולכן לא חיכו רגע וסגרו כסף בקופה שתממן לה השכלה בהגיעה לגיל 18.
הזמן חלף, אוליביה כבר הייתה בת 18 והצליחה לחסוך כסף בעצמה ולממן את לימודיה. היא שמרה את הקופה והחליטה שהכסף הזה יממן את ההשכלה של הבן הבכור שלה.
חלפו להם כמה דורות ואותה קופה עברה מאם לבן, מבן לבת עד שהגיעה לג’ורג.
בשנת 2019 ג’ורג’ שהיה אז בן 17 וחצי החליט שמסורת זה אחלה, אבל הוא ישתמש בכסף למימון הלימודים ואת מה שחסך יוכל לבזבז על טיול מסביב לעולם לפני הקולג’.
לתדהמתו של ג’ורג’, כאשר פתח את הקופה, גילה שבקופה ישנם אלפי דולרים בודדים שלא יכסו אפילו שנת לימוד אחת.
למעשה, הכסף שהפקידו הוריה של אוליביה, אי שם ב 1913 הספיק למימון הלימודים כמה עשורים לפני כן אבל עד 2019 איבד הדולר יותר מ 96% מערכו בעקבות האינפלציה.
מה זו אינפלציה?
אינפלציה היא ירידה בערך הכסף. כאשר ערך המטבע נחלש, אנחנו נשארים עם אותו הסכום ביד אבל יכולים לקנות איתו פחות. בטווח הקצר האינפלציה תהיה בדר”כ נמוכה. יעד האינפלציה עליו מנסה לשמור בנק ישראל הוא כ 1%-3% בשנה, אם כי בשנה וחצי האחרונות האינפלציה הרימה את הראש קצת יותר ועמדה בשיא על כ 5.4%. לא נרחיב עוד על האינפלציה, אבל משהו קטן שחשוב להכיר לפני שממשיכים: על מנת לעמוד ביעד האינפלציה בנק ישראל מעלה את הריבית במשק, הריבית פוגעת במשק, מקטינה את הצריכה וכפועל יוצא עוצרת את האינפלציה, לפחות בתיאוריה. שוב, לא נרחיב מעבר אבל עוד מעט נבין למה אנחנו בכלל מדברים על אינפלציה ועל הריבית במשק.
בעקבות סקר שערכתי בטוויטר (כמעט 2000 תשובות) גיליתי ש 13.6% מהאנשים מחזיקים יותר מ 100K בעו”ש ו 12.7% בין 50K ל 100K. לא מעט אנשים מחזיקים סכומים גדולים מאד בעו”ש, בין אם זה מתוך פחד להשקיע, יעוד של הכסף בטווח הקצר או חוסר ידע. חשוב להבין שכסף שיושב בעו”ש נשחק בדיוק כמו הכסף בקופה של אוליביה. בתקופה שבה האינפלציה אפסית, זה פחות קריטי או מורגש אך בתקופה שבה האינפלציה ממוצעת – נניח כ 3% בשנה, עצם הבחירה שלנו לא להשקיע את הכסף בצורה כלשהי היא למעשה בחירה להפסיד 3% מערך הכסף שלנו.
אילו אפשרויות יש לנו?
כסף שאנחנו יודעים שלא נשתמש בו בטווח הארוך, 10 שנים ומעלה, הוא כסף שניתן להשקיע בסיכון גבוה (מנייתי) מכיוון שההיסטוריה מלמדת אותנו שיש לא מעט משברים,
אבל בטווח הארוך המדדים מספקים תשואות חיוביות ואפילו די טובות.
אבל… לא על זה אנחנו מדברים היום, מה אפשר לעשות עם כסף שכן נצטרך בזמן הקרוב?
פק”מ – פיקדון קצר מועד
פיקדון לטווח קצר עד בינוני המונפק על ידי הבנק. הפיקדון מבטיח את הקרן (הסכום שברצוננו להשקיע) + תשואה בהתאם לריבית שסגרנו מול הבנק. רמת הסיכון של פק”מ היא מאד נמוכה. הבנקים בישראל די יציבים ולמעשה התרחיש שצריך להתממש בכדי שלא נקבל את הכסף בחזרה הוא שהבנק יקרוס. הסיכון הזה קיים אם כי נמוך מאד ולכן פק”מ נחשב בטוח מאד וסולידי. לא נשלם דמי ניהול ואין לנו עמלות קניה ומכירה וגם אין תנודתיות מכיוון שהכסף מובטח לנו ע”י הבנק בנקודת היציאה. עם זאת הכסף לא נזיל אלא ברמה של חודשים – שנים ויתכן שאם נרצה למשוך אותו שלא בנקודת היציאה המוגדרת מראש נפסיד חלק מהריבית שהבנק התחייב לשלם לנו. כמו כן, פק”מ ממוסה ב 15% נומינלית (כלומר – תמיד 15% מהרווח, ללא התחשבות באינפלציה). כמו כן, הריבית שאותה נקבל תלויה בסכום שבו אנחנו רוצים להפקיד (ככל שהוא גדול יותר יותר נוכל לקבל ריבית גבוהה יותר בדר”כ) בטווח ההשקעה, בנתונים האישיים שלנו, בסניף וביכולות המיקוח שלנו. שימו לב – ברגע שסגרתם את הכסף בפקדון שאינו צמוד – התשואה לא תושפע משינויי הריבית במשק.
אג”ח / מק”מ
איגרת חוב מאפשרת לחברות ולממשלה לגייס כסף מהציבור, בתהליך דומה לזה שבו אנו נוטלים הלוואה מהבנק. החברה שמנפיקה את איגרת החוב מחזירה לנו את החוב במועד שנקבע מראש.
מק”מ – מלווה קצר מועד הוא אגרת חוב (אג”ח) ממשלתית, בנק ישראל הוא זה שמנפיק את המק”מ (למעשה האג”ח היחיד שמונפק ע”י בנק ישראל).
מק”מ או אג”ח שאינן צמודות לממד מספקות תשואה ידועה מראש בסוף התקופה. אג”ח ממשלתי נחשבת בטוחה מאד, כנ”ל מק”מ ובנוסף אג”ח קונצרני של בנק נושא סיכון זהה לפק”מ מכיוון שגם כאן הבנק הוא זה שצריך לספק לנו את התשואה (עד כדי האפשרות שהבנק יקרוס ופק”מ חוזר ללקוחות בעדיפות גבוהה יותר מאג”ח). היתרון בכלים האלה שהם נזילים ברמת יום מסחר ואין צורך להתמקח עם הבנק או להגיע עם סכום גדול כדי לקנות אותם.
כלים אלה ממוסים ב 15% נומינלית או 25% אם נקנה דרך קרן, מס רווח הון ריאלי – כלומר בניכוי האינפלציה, כך שלמעשה אם הרווח שלכם קטן מהאינפלציה – וסביר שזה מה שיקרה, לא תשלמו מס רווח הון.
גם רמת הסיכון נמוכה מאד. מצד שני, אג”ח עם מח”מ ארוך יכול לסבול מתנודתיות מאד גדולה ולרדת בעשרות אחוזים כאשר הריבית עולה – אם כי מחיר הפידיון בסוף התקופה לא יושפע והתשואה שתקבלו תהיה זהה כל עוד לא מכרתם את האג”ח לפני הפידיון. אני לא ארחיב על זה כאן, בהשקעה סולידית נרצה לחפש אג”ח לטווח קצר (מח”מ קצר) 1-3 שנים בערך.
קרן כספית
קרן כספית מורכבת מפקדונות קצרי טווח, מק”מים ואג”חים קצרי טווח. אין לה תאריך פידיון ובכל פעם שאג”ח כלשהו מתממש הקרן תרכוש עבורכם אג”ח חדש ולמעשה תחיה “לנצח”. מכיוון שהתשואה המתקבלת בכלים שבהם משתמשת הקרן הכספית תלויה בריבית, שינויי הריבית ישפיעו על התשואה של הקרן לאורך זמן – עליית ריבית תגרור עליית תשואה בקרן והכספית ולהיפך.
הקרן הכספית נזילה ברמת יום מסחר. מצד אחד היא מגינה על הכסף שלכם מעליית ריבית נוספת ומצד שני לא תן לכם תשואה עודפת על האינפלציה כנראה. התנודתיות בה נמוכה והיא אומנם מושפעת משינוי ריבית אך ההשפעה היא זניחה.
גם הקרן הכספית ממוסה במס רווח הון ריאלי (25%) וגם כאן סביר להניח שהאינפלציה תהיה גבוהה מהתשואה ולכן לא תשלמו מס על הרווחים.
איך בוחרים כלי שמתאים לכם?
למען האמת שההבדלים בתשואות נטו יחסית קטנים וההנחה היא שאתם מחזיקים את הכסף בכלי כזה לטווח קצר יחסית וכנראה שגם לא סכום גדול במיוחד ולכן הייתי ממליץ לבחור בכלי שיהיה הכי נגיש לכם. אם רמת הנזילות חשובה לכם ואין לכם ידע נרחב בבחירת אג”חים, לרוב מומלץ לבחור בקרן כספית. שימו לב שהתשואה שלכם מושפעת מהריבית ואם הריבית תרד בזמן הקרוב כך גם התשואה בקרן הכספית, אבל לפחות גם הכסף שלכם מאבד פחות מערכו.
אם אתם קצת יותר מבינים ומחפשים תשואה מעט יותר גבוהה שלא תלוי בריבית, יתכן שאג”ח סולידי (מח”מ קצר ממשלתי/קונצרני של גוף גדול כמו בנק) תהיה בחירה טובה יותר עבורכם.
אם אתם יודעים בוודאות שלא תמשכו את הכסף בתקופה די ארוכה ויש לכם סכום של מאות אלפי שקלים, שווה לנסות ולהתמקח עם הבנק כדי לקבל ריבית גבוהה ומובטחת.
מאמרים נוספים
האם כדאי להשקיע בזהב?
דיבידנד מזומן – חבר לא נאמן