“משתלם מאד כלכלית למכור את דירת המגורים ולהתגורר בשכירות, למה שההורים שלי לא יעשו את זה?”

לעיתים כאשר אנו מקבלים תובנה חשובה, אשר משנה את השקפת עולמנו בתחום מסוים, אנו ממהרים להגיע למסקנה שתובנה זו הינה האמת האוניברסלית היחידה הנכונה לא רק לנו, אלא גם לכל הפחות לכל סביבתנו. אנו רצים להפיץ את הבשורה מבלי לעצור ולחשוב שמא התובנה שאליה הגענו אולי חשובה ונכונה לנו, אך לא בהכרח נכונה גם לאחרים.

אני ורבים אחרים כתבנו רבות על הכדאיות הכלכלית של מגורים בשכירות והשקעת ההון העצמי לעומת מגורים בדירה בבעלותנו. ואכן, כלכלית נטו זה אכן משתלם מאד, אך ההחלטה האם להתגורר בשכירות או בדירה בבעלותנו אינה רק כלכלית. בהחלטה כזו מעורבים שיקולים רגשיים רבים ושיקולים אלה שונים מאדם לאדם ובוודאי שונים בין קבוצות גילאים שונות.

לפני זמן מה פורסמה שאלה באחת מקבוצות הפייסבוק ואני מביא כאן חלק ממנה:

“ההורים שלי בני 65 הולכים למכור את הבית היחיד בבעלותם בסכום סביב של כ7 מיליון שח. מדובר בבית צמוד קרקע גדול ואין להם צורך לגור בו יותר לאחר שהילדים יצאו מהבית.

שכנעתי את אבא שלי, שהוא אגב בעל תפיסה די מיושנת, שלא חייב לקנות דירת מגורים מנגד, אלא יכול לגור בשכירות שתמומן ע”י הריביות של סכום המכירה.”

מה אתם אומרים? האם נכון מצדו של השואל לשכנע את הוריו לעבור לשכירות בשלב זה בחייהם?

ברור שהשואל מונע מכוונות טובות ורוצה לתת את העצה הטובה ביותר להוריו. ההורים צברו הון משמעותי, אשר כרגע כלוא בקירות ביתם. יתרה מזאת, היום, כאשר הילדים יצאו מהבית, אין ממש צורך בבית גדול וייתכן ויש כאן הזדמנות לעשות שינוי משמעותי בחיים, גם בפן הכלכלי. ברור גם שאם היה מדובר במשפחה צעירה באותו מצב, המהלך של מכירת הבית, מעבר לשכירות והשקעת הכסף היה הדבר הכי טוב שהם היו יכולים לעשות ובעבודה נכונה מהלך שכזה היה מבטיח את עתידם הכלכלי למספר דורות. אבל כאן מדובר בזוג מבוגר יותר ומערכת השיקולים היא אחרת.

גם כאשר מדובר בזוגות צעירים, לא כל זוג יסכים להתגורר בשכירות, אפילו כאשר שני בני הזוג מודעים לעובדה שמהלך כזה ישתלם מאד כלכלית. יש לכך שלל סיבות. חלקן פסיכולוגיות – תחושת הביטחון שנותנת הבעלות על קירות הבית בו אנו גרים, האמונה ש”חייבים” לגור בדירה בבעלותנו ועוד, וחלקן פרקטיות – לא תמיד קל למצוא בית שמתאים לנו בשכירות לטווח ארוך ומעבר דירה אחת לכמה שנים אינו פשוט. כל הסיבות האלה מקבלות משנה תוקף כאשר מתקרבים לגיל השלישי, והיטיבו לתאר זאת כותבים בני 70+ שפרסמו פוסט באותה הקבוצה מספר ימים מאוחר יותר:

“הבן שלנו הראה לנו פוסט שנכתב כאן והציע לנו למכור את הבית שלנו, לעבור לדירה ולהשקיע את הכסף שנקבל.

אבל – אנחנו בני 70+, עצמאים, מנהלים בעצמנו את כל עניינינו הכלכליים, וגם לנו יש כמה מסקנות כלכליות ששוות הרבה.

בגיל שלנו לא גרים בשכירות! לכל מי שחשב שאפשר לגור לנצח בשכירות, זה פשוט לא נכון. מאוד קשה למצוא בעלי דירות שמסכימים להשכיר לאנשים בגילנו. וגם כאלו שגרים בשכירות, צריכים לעבור דירות מדי כמה שנים. ולא ציינתי את הקושי הפיזי והמנטלי בגיל מבוגר לעבור ממקום למקום.
נכון, לבית שלנו יש ערך גבוה (כ-6 מיליון ש”ח), אבל יש לו גם ערך רב עבורנו שאין לו תחליף – אנחנו גרים בו כבר 30 שנה, אוהבים את המקום, את השכנים, טוב לנו בו. מי מבטיח שנקבל את כל זה בדירה במקום חדש? “

ולי נותר רק לחזק את הדברים.

מאמרים נוספים

למכור או לא למכור, זאת השאלה (או איך למכור דירת מגורים ולהישאר בחיים)

מה השלבים שנעבור במסע שלנו אל החופש הכלכלי?