האם באמת מאוחר מדי להשקיע? הנה מה שאתם צריכים לדעת

לאחרונה שמתי לב כי קיים המון תסכול בקבוצות הפיננסיות השונות.

אנשים באמצע החיים שלהם בני 40-50 שלא השקיעו מעולם ולא חסכו דבר, מביעים את תסכולם בתגובות.

התגובה הנפוצה ביותר:

“אם רק הייתי יודע את מה שאני לומד היום לפני שלושים שנים”

“גם ככה אין לי עוד הרבה שנים לחסוך עד הפרישה”.

כותבים אלה מרגישים שהם פספסו את הרכבת ואין להם מספיק זמן להשקיע.

עד כדי כך שהם תוהים האם הם פשוט צריכים לוותר עכשיו ולבזבז את העודפים.

הדבר מתבטא ביתר שאת בקרב עצמאים שמעדיפים לא לחסוך ולא להשקיע. אפילו על החסכון הפנסיוני הם מעדיפים לוותר, מתוך אותה טענה שגורה “כמה כבר יהיה לי?”

להשקפתי, הנרטיב הזה צריך להיפסק.

המאמר הזה אראה לאותם מגיבים כי הם לא בהכרח בפיגור ואיך עם משמעת טובה הם יכולים להגיע למקום דומה לו התחילו מוקדם.

על מנת להדגים צמיחה אשתמש בכוחה של הריבית דריבית.

למי שפחות מכיר, ריבית דריבית מוגדרת כרווחים על הריבית שתתקבל לאורך זמן.

לצורך הדוגמא נביט על שני אנשים שהתחילו להשקיע בגילאים שונים:

נגה החלה להשקיע כשהייתה בת 25.

נוגה חוסכת ומשקיעה כ 10,000 ש”ח בשנה (כ 833 ₪ בחודש) נגה משקיעה את כספה במדד אינדקס עולמי.

לצורך הדוגמא נניח כי המדד משיא 7% תשואה לפני מס ועמלות.

לאחר כעשור כשההוצאות עולות, ובניית המשפחה לוקחת מקום, החסכון וההשקעה פשוט דועכים.

נגה מספיקה את ההפקדות השוטפות אך מתכננת לשמור על החסכון הצבור עד שתגיע לגיל 60, למשך 25 שנים נוספות. בגיל 60 סביר להניח כי לנגה ייווצר הון של כ 811,000 ₪ לפני מס.

חסכון משמעותי שיכול לתמוך בה בפרישה. נזכור כי נוגה השקיעה בסך כולל של 100,000 ₪ מכספה.

כעת נכיר את תמיר, תמיר החל להשקיע בגיל 45. בכוונת תמיר להשקיע כל שנה עד שיגיע לגיל 60, (כ 15 שנים). בדומה לנגה גם תמיר משקיע את כספו במדד אינדקס עולמי שהשיא תוצאות דומות של כ 7% בממוצע בשנה.

לאחר כ 15 שנות השקעה סביר להניח כי לתמיר ייווצר הון של 271,000 ₪, סכום לא רע, אך נמוך משמעותית מהסכום שיהיה לנגה.

כעת, נשאלת השאלה מהו הסכום שעל תמיר להשקיע על מנת להגיע לתוצאות של נגה. באותם ההנחות, על תמיר להשקיע כ 2500 ₪ כל חודש.

אם אתם בשנות ה- 30 של חייכם אתם מבינים כעת, את היתרון המשמעותי של ההשקעה בגיל צעיר, היתרון ברור ומובהק.

אולם אם אתם מבוגרים מתמיר אתם באמת יכולים לחשוב שזה מאוחר מדי.

הדוגמא אכן מראה כי חשוב להתחיל מוקדם אבל גם אם לא עשיתם אתם זה כלל , זה אף פעם לא מאוחר.

נכון, ככל הנראה יידרש מאמץ מוגבר ככל שתתחילו מאוחר יותר, אבל החדשות הטובות הן, כי גם ההוצאות משתנות.

ייתכן כי בצעירותכם בניתם את המשפחה וכעת הילדים כבר גדלו, סביר להניח כי השכר שלכם עלה עם השנים וכעת אתם משתכרים הרבה יותר, ייתכן וההחזר המשכנתא שלכם פחת ולפתע אתם מגלים שיש לכם את היכולת לחסוך ולהשקיע סכומים משמעותיים.

אנשים רבים מספרים לי כי הם מובכים שהם לא חסכו יותר מידי, הם מרגישים שהם כל כך מאחור. לאנשים אלה אני עונה כי אף פעם לא מאוחר!

כדאי להפסיק להסתכל לאחור ולהתחיל להביט קדימה, זה כל הרעיון. הבעיה בכל הפוסטים שמראים כי חשוב להתחיל מוקדם, היא דווקא יצירת האפקט ההפוך אצל מבוגרים יותר.

ייתכן ותחושת התסכול תתעצם וכתוצאה מכך הכספים לא יושקעו כלל.

אתם לא צרכים להשוות את עצמכם לאיש, המרוץ היחיד שקיים הוא מול המקום שאתם נמצאים בו כעת, להיכן שתבקשו להימצא בעתיד.

העובדה כי אתם בכלל קוראים את הפוסט הזה או פוסטים אחרים בקבוצות כלכליות אתם מקדימים את הרוב בהרבה.

השקעה עצמאית בגיל צעיר אינה מייצגת את הכלל אלא קבוצה קטנה של אנשים.

גם בגיל 50 אופק ההשקעה שלכם ככל הנראה יהיה עשרות שנים קדימה (משיכה בחלקים לתמיכה בפרישה). זכרו, אף פעם לא מאוחר!