מגיל 24 עד 30 רוסי מוצלח זה לא מספיק טוב ביוקר המחיה שלנו, הגיע הזמן להתעורר

בפרקים האחרון (במיני סדרה שכובשת את נטפליקס ומקום שני באמאזון פריים)

בגיל 24 אמרתי מה זה השטויות האלה להיות תקוע מול מחשב כל החיים, אז מה שזה יותר כסף, בא לי לעשות מה שאני אוהב, או חושב שאוהב נכון לעכשיו ועזבתי את התואר השני במערכות מידע (אחרי שנתיים שהשקעתי את החיים), החלפתי בצבא עיסוק לאחראי על ייעול תהליכים בלוגיסטיקה (רפואה, דלק מזון ומה לא) ואמרתי זהו בהייטק אני לא אהיה ויהי מה! אני הולך לעשות מה שאני אוהב שזה ייעול תהליכים! 

בגיל 25 התחלתי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב עם התמחות בייעוץ עסקי, חשבתי שאם אשתחרר בגיל 28 לעולם האזרחות (עתודאי מה לעשות) שאם אני רוצה לתת ייעוץ לעסקים ביעול התהליכים שלהם כדאי שתהיה לי הסמכה כלשהי (בדיעבד התואר לא הכי קשור בעולם)

תוך כדי התואר השני 8200 משכו אותי אליהם כי היו צריכים מישהו לייעל תהליכים אצלהם, והארכתי את השירות בעוד שנה אפילו כי היה שם די כיף, אהבתי את האנשים ,הרגשתי שאני עושה דברים משמעותיים ממש וגם ככה צריך עוד ניסיון כדי לבוא עוד יותר מוכן לאזרחות (עודף למידה והתכוננות זה מוטיב חוזר בסדרת הפרקים)

במקביל לתואר השני והשירות ב8200 המשכתי לקרוא ספרים ואפילו לקחתי יועץ עסקי בגיל 25 למרות שהיו לי עוד 4 שנים לשחרור, נעזרתי בו כדי לדייק את מה שאני רוצה לעשות בחיים (התמכרתי לייעוץ מאנשים מנוסים ומצליחים ממני מאז ועד היום, שירת אותי מצויין) מיקדתי את עצמי על מטרה להתקבל לחברות הייעוץ הגדולות בעולם כמו מקינזי וביסיג’י למי שמכיר, מתקבלים לשם בדרכ בוגרי הארווארד, טייסים וכאלה אבל אמרתי למדתי בטכניון ו8200 וזה לא פחות מרשים (בסוף מסתבר שזה כן פחות מרשים)

בגיל 29 כשאני מצוייד בתואר ראשון, שני ,ניסיון, ידע (הכל חוץ מכסף) נכנסתי לתהליך ראיונות של 7 שלבים בשתי החברות הכי חזקות בעולם בייעוץ עסקי, מקינזי וביסיג’י, הלך לי מעולה מתוך כמה מאות מועמדים בכל אחת מהן הגעתי לשלב הסופי בשניהם, היו איתי בשלב הזה טייסים ובוגרי אונבריסטאות מטורפות כמו הרווארד ווורטון, מתכנת מגוגל בקיצור חבר חזקים. בסוף בביסיג’י לא לקחו אותי כי לטענתם אני לא מספיק רשמי, עושה יותר מדי צחוקים עם המרואיין (חשבתי שזה טוב מסתבר שלא) כי שולחים את היועצים לעבוד מול מנכלים של החברות הגדולות בעולם. במקינזי אמרו לי לחכות לראיון אחרון שמישהו צריך לחזור מחו”ל, בינתיים התחלתי לעבוד בהייטק כי נגמרו לי הדמי אבטלה בגלל התהליכים הסופר ארוכים של הקבלה לחברות ייעוץ.

להייטק דווקא לא היה לי קשה להתקבל כי היו לי מלא טייטלים שחברות הייטק אוהבות כמו טכניון ו8200 וגם הפצצתי בראיונות של החשיבה האנליטית בזכות הגנים הרוסים הפעילים שלי. לעבוד בחברות לא הייטק הרגיש לי הזוי בגלל פערי השכר העצומים, וגם היו שם פחות נחמדים 

ואז מצאתי את עצמי בגיל 29 עובד בתור אנליסט בהייטק (מול מחשב) עם משכורת הייטק מפנקת, במשרד עם פינוקים של הלייף, כסאות מסג’, חדר וויסקי, ואחרי שירות בצבא זה היה נראה גן עדן. הייתי אנליסט הראשי של מחלקה מסוימת ששווי החברה מאוד מושפע מהביצועים של המחלקה הזאת. בקיצור לחץ לא חסר.

כעבור 4 ימים מתחילת העבודה, אבא שלי (שכבר הספיק כמה שנים לפני זה לחלות במחלה שמפחיד להגיד את השם שלה) נכנס לטיפול נמרץ אחרי שעבר 6 ניתוחים ב5 שבועות ,אז אני לומד את התפקיד בהייטק בתל אביב תוך כדי שאני נוסע 3 פעמים בשבוע לבית חולים רמבם בחיפה. אני לא מרוכז בעבודה ומפחד שיפטרו אותי בערך 10 פעמים ביום.

תוך כדי כל הסיפור הזה אני מרגיש די מטומטם, כי איך יכול להיות שאני מפחד שיפטרו אותי אם אני כל כך חכם, עם תארים, ניסיון, כל הספרים מפה עד הודעה חדשה… אני לא יכול לחיות בלי עבודה.. אם אני לא עובד אני לא מרוויח שקל, מספר הנכסים הוא 0 עגול. בקיצור הבנתי שאני לא כזה חכם בכל מה שקשור לכסף, רואים לפי התוצאות.

3 חודשים לתוך הסערה, אבא שלי עדיין בטיפול נמרץ, בעבודה לחץ היסטרי, הפרצוף שלי מזדקן בקצב מוגבר, אני חולה בתדירות יותר גבוה מאי פעם.. יום אחד אפילו אספו אותי באמבולנס מהבית כי לא יכלתי לזוז והרגשתי נורא, אמרו לי אחכ לא ברור מה זה הניחוש הכי טוב של הרופאים זה לחץ. נשמע לי הגיוני.

חבר טוב אומר לי בוריס תקשיב יש איזה קורס התפתחות אישית אתה משלם עליו ארגזים אבל עוזרים לך להגדיר מטרות ולהגיע אליהן, אמרתי פראייר מי שמשלם עשרות אלפי שקלים על דבר כזה, קראתי הכל כבר בספרים, אבל יש בוקר שאתה מגיע בחינם ומקבל אפילו בורקסים ופוגש אנשים שגם בא להם שינוי.

ביום הולדת 30 שלי באתי והמנטור הגדול כמובן נגע בכל הנקודות הנכונות ונרשמי לקורס בתשלום של כמה אלפי שקלים של 3 ימים, ובסוף השלושה ימים לקורס של הפראיירים (בסוף היה הדבר הכי משתלם אבר) ביחיד עם אשת חיל ליטל קפלן בעשרות אלפי שקלים הגדרתי מטרות ענקיות (לאותה העת) ,אמרו לנו במפגש הראשון של הקורס להגדיר מטרות מפחידות ואם נעשה כל מה שהם אומרים נגיע אליהן, אני שילמתי לקורס כסף שלא היה לי (בתשלומים שהמשיכו עוד כמעט שנה מאז שהקורס נגמר) אז אמרתי חייב להציב מטרות ענקיות כדי שזה יהיה משתלם, ובוא נראה אותם, אני מתמסר.

המטרות היו

1 – לעשות תוך שישה חודשים השקעת נדלן שתייצר לי 180 אלף שקלים תוך 18 חודשים מיום הקניה.

2- לעשות הופעת סטנדאפ מול 200 אנשים לפחות (אם כבר עושים צחוקים אז בגדול)

נתראה בפרק הבא בערוץ שותפים לשפע