מה קורה לכסף שלנו בפיקדון בנקאי ומה בין זה לגלידת בן & ג’ריס?
עם עליות הריבית האחרונות, עלתה גם הריבית על הפקדונות בבנקים והיום ניתן לקבל כ-5% על פיקדון שנתי בסכומים מספיק גבוהים. האינפלציה בריבית הביאה איתה גם אינפלציה של שאלות בנושא הפיקדונות הבנקאיים. אין יום בו לא רואים שאלה בסגנון של “למה לי להשקיע בנדל”ן/שוק ההון ואחרים אם אפשר פשוט לסגור את הכסף בפיקדון ולקבל את הריבית הפנטסטית”.
הכירו את חיים, אשר היה לו רעיון מעניין
בואו נשתמש בשאלה שעלתה בקבוצה ציפור פיננסית על מנת לפרק תפיסה זו. השואל (נקרא לו חיים) מחזיק בהון נזיל של 2 מיליון ש”ח ומעלה רעיון נחמד – לסגור את הכסף בפיקדון וליהנות מרווח של 100 אלף ש”ח בשנה, או 8,333 ש”ח בחודש, אשר יעזרו לו מאד להתנהל בשוטף.
האמנם רעיון נחמד? בואו נראה.
ראשית, חיים התעלם מהמיסוי על הפיקדון. וכך 100 אלף בשנה הופכים ל-85 אלף, או לכ-7,000 ש”ח בחודש. עדיין אטרקטיבי?
אבל זו עדיין לא הבעיה העיקרית!
הבעיה העיקרית היא שהרווח בפיקדון לא יכסה אפילו את האינפלציה הריאלית. אז נכון, אולי מדד המחירים לצרכן יעלה בפחות מ-4.25% בשנה הקרובה, אבל האם מישהו מאיתנו עדיים מאמין שהמדד משקף את עליית המחירים הריאלית? הרי היינו רגילים לשנים על גבי שנים עם מדד כמעט אפסי, ועדיין מחירו של סל הקניות שלנו החל וטפח גם בשנים אלה.
בואו נדגים. נניח אפילו שחיים לא ישתמש בריבית שיקבל מהפיקדון למחיה ויקבל את מלוא התמורה לאחר שנה.
נניח שחשקה נפשו של חיים בגלידת בן& ג’ריס בטעם האהוב עליו צ’אנקי מאנקי (לא המלצה ). יש לו 2 מיליון ש”ח, ולכן הוא יכול לקנות היום 100 אלף חבילות גלידה של חצי קילו. אם חס וחלילה חיים ישאיר את הכסף בעו”ש, ערכו כמובן יישחק מאד ובסוף השנה הוא יוכל לקנות רק 92,592 חבילות. בזכות העובדה שהכסף נמצא בפיקדון, חיים יוכל לקנות יותר גלידה. כמה יותר? 96,527 חבילות. עדיף מהעו”ש? בוודאי. מספיק כדי לשמר את כמות הגלידה? לא ממש.
אז מה בכל זאת עושים? תהליך של “תכנון צריכת גלידה”
הרי חיים לא באמת צריך 50 טון גלידה היום או 48 טון גלידה בעוד שנה. בואו נבחן שתי אפשרויות רלוונטיות יותר.
- נכון להיום חיים ומשפחתו המורחבת צורכים 7-8 קילו גלידה ביום ורוצים להתמיד בהרגל זה לעד.
- חיים ומשפחתו צורכים רק 4 קילו גלידה ביום. אבל בעתיד המשפחה תתרחב וחיים רוצה לדאוג למספיק גלידה גם לנכדיו וניניו.
במקרה הראשון חיים יבנה פורטפוליו של נכסים מניבים, אשר התשואה הפירותית מהם תאפשר לו לרכוש מדי יום את כמות הגלידה הרצויה. שווי הפורטפוליו והתשואה הפירותית ממנו יגדלו עם הזמן בערך בקצב האינפלציה הריאלית וכך יוכלו להתמיד בצריכת הגלידה כמה שירצו.
במקרה השני חיים יבנה פורטפוליו נכסים משולב, אשר חלקו יהיה מוטה תזרים על מנת לאפשר לו לצרוך 4 קילו גלידה כבר היום וחלקו האחר יוטה הגדלת הון, וכך יוכל בעתיד להגדיל משמעותית את כמות הגלידה.
ומה יקרה אם חיים לא יתכנן את צריכת הגלידה לפי המטרות האמיתיות שלו ויפקיד את הכסף בבנק?
נכון, במקרה הזה מי שיאכל את רוב הגלידה יהיה הבנק של חיים!
שתפו אותי – האם אתם מאפשרים לכסף שלכם להתמוסס בפיקדון בנקאי או בוחרים לבנות מבנה כלכלי איתן? ובואו נפתח גם את הדיון החשוב באמת – מה הטעם הטוב ביותר מבין המבחר של בן &ג’ריס?
מאמרים נוספים
“משתלם מאד כלכלית למכור את דירת המגורים ולהתגורר בשכירות, למה שההורים שלי לא יעשו את זה?”
למכור או לא למכור, זאת השאלה (או איך למכור דירת מגורים ולהישאר בחיים)